- אִמְבֹּול
- אִמְבֹּולm., pl. אִמְבֹּולִין (= עִינְבֹּול; ענב) little grape, i. e. clapper in the bell. Y.Sabb.VI, beg.7d עשה להן אמבולי (corr. acc.) he put clappers in. V. אִנְבֹּול.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
